בָּאנוּ לְבָרֵר עַד לְהֵיכָן יַעֲמִיקוּ כּוֹכְבֵי שָׁמַיִם לִנְטּוֹר לַאֲדָמָה

וּמָצָאנוּ לֵיל אֶמֶשׁ מְאֻבָּק בְּעַנֲנֵי אוֹבֶךְ נוֹעַלֵי פְּלָנֵטָה

מִפְּנֵי גּוּפִים, אוּדִים מוּאֲרִים.

עַרְפִּילִים מַשְׁכִּינִים לַחוּת בְּדוּיַּה בָּאֲוִויר אוֹגוּסְט.

מִי שֶׁהָיָה שָׁם לְבָרֵר עַד לְהֵיכָן יָבוֹאוּ לִנְטּוֹר כּוֹכְבֵי-שָּׁמַיִם לַאֲדָמָה,  

וּמַדּוּעַ אֵין אָדָם בְּעֵינוֹ רוֹאֶה

מֵעַל מֶרְכָּזֵי הֶעָרִים הַחַצוּבוֹת, כְּבַאֲזוֹרֵי הַיָּם,  

טִיפּוֹת פֶּרְסֶאִידִים צוֹהֲלוֹת כִּבְמְטָר שִׂמְחַת בֵּית הַשוֹאֵבָה שֶׁל הַיְקוּם

בְּמַתְּנָתוֹ לְכַדּוּר הָאָרֶץ, כְּבָר לַמַד מֵעַרְפִּילִּים לְהִתְכַּסוֹת.

אֶת מִסִּתְרֵי הָאוֹפֶק הַגַלַקְטִי זִהוּם אֲוִיר מֵכִין מֵרֹאשׁ 

מֵכִין מַתְּנַת פְּרֵידָה בחִיבּוּקֵי דֹּב אֵל מַבָּט צָלוּל-פָּשׁוּט.

מְאוֹרָעוֹת לֵיל אֶמֶשׁ מִתְרַחֲשִׁים כִּבְכֹל שָׁנָה מֵעַל רָאשֵׁי עַרְפִּילֵי הֶאָבָק.

כַּמָּה נִסּוּ הֵם לְהָאִיר אֲדָמָה שְׂמֵחָה

אִישׁ לא שָׂמַח

רַק לִפְנוֹת בּוֹקֶר חָזַרְנוּ מְעַטִים מִשְּׁמֵי עָשָׁן רֵיקִים

אָז נִבְדַק הַשַּׁחַר, נִבְחֵנָה שֶּׁמֶשׁ,  נִתְּכַּנְסָּה.

כְּשֶבָּא בּוֹקֶר מֵהַלַּיְלָה, זִיקוּקֵי כּוֹכָבִים בָּאוּ לְנַצְנֵץ

הֵם לֹא נִצְפּוּ מֵעַל מַאֲבָק פְּלָנֵטָה חֲשׁוּכָה.  

לְמַעַן הָאֱמֶת,

קַל יוֹתֵר לִרְאוֹתָם נוֹפְלִים בַּשֶּׁמֶשׁ, מִלֹּא לִרְאוֹתָם כְּלָל.