מות הים/ מיכל עלמה 

מוֹת הַיָם עַל תְכוּלָתו, שִיבְרוֹ
גַלֵי אֲוִויר כִיסוּ כְחוֹלוֹ.
בְצִינָתוֹ,
דָגָה כְסוּפָה, מוּטַת זָוִוית,
נוֹתְרָה עַל קַרְקַע סוּפָתִית,
עַד סוֹף הַזְמַן, בְסוֹף הַחוֹל,
בְסוֹף הַגַל הָאַחֲרוֹן שְנֶעְלַם בַשֶפֶל.

רַק הַטוֹרְפִים נוֹתְרוּ טוֹרְפָיו,
תוֹפְסִים זְבוּבִים מִתוֹך שְנָתָם.

מוֹת הַיָם עַל תְכוּלָתוֹ,
הַחוֹצִים בָלְעוּ קִיצְפָם,
בֱין אַצוֹת מֱחוֹרָצוֹת,
נָשְרוּ טִיפוֹת וְלא שֶל יָם.

דָבָר עוֹד נוֹתַר עַל הַמֶזַח,
דָגָה סְרוּחָה תְקוּעָה בֵין רְשָתוֹת,
הַצְיפוֹרִים הַמֵנַקְרוֹת,
הַכְרַך נִיצָב בְאֶמְצָעוֹ שֶל יָם
עוֹלֶה מִתוֹך חוֹלוֹת שְבוּרִים.

נוֹתַר לִבְלוֹע מֶלַח יָם,
לִמְהוֹל בָחוֹל אָבָק לָבָן,
לִצְפוֹת בַחוֹף הַנֱאֱנָק,
מִן הָעֵבֶר הָאַחֵר שֶל הַנוֹף.

מוֹת הַיָם עַל תְכוּלָתוֹ,
שִירַת אַהֳבָתוֹ,
חֲצוּי בֵין מַלָחָיו,
בְגַלִים אַחְרוֹנִים שֶנַגְעוּ
בְקַו הַסוֹף, קַו החוֹף
נִשְקוּהוּ לְאַט
בְלִי אוֹר צָהוֹב, קוֹדֵח,
מֵאַיידִים עַצְמָם בְכָבוֹד.

מוֹת הַיָם עַל תְכוּלָתוֹ,
צֵל חוֹלֵף, שְלוּלִית אֲגַם,
עָמַד לוֹ גַל,
עָמַד לוֹ גַל,
הַמַיִם לא מוֹצְאִים מָקוֹם לְהִפָגֵש.

וְקָם הַיָם,
וְנֶאֱסַף,
אֶל מָקוֹם אַחֵר.

מתוך הספר "חצר הסירפדים"  2001