Scroll To Top

משום שמבטך הכחול מלא עצב 

אתה שייך לזיכרון אחר

כבר שנים נחרטו בי  

דמויות שלא הצליחו

לבשר   

ובכל זאת קולן נשמע

כשעברו דמויות.

קליפות נקלפות עכשיו ממני

כמו עץ שרוח מכה בו שלכות

והוא מחכה לעירומו.

 

כך יסודות שלמים עשויים גזעי אבק

נושרים עכשיו אל תוך דליים שבורים  

ומטפטפים אל תוכם את הזמן שהוקצב לנו לאהוב.

 

אך משום שמבטך הכחול מלא עצב

ואתה שייך לזיכרון אחר

 

כשנולדנו שמחים

בעולם שתקרתו כתומה

ובגווני יסוד, כל הצבעים

שמש אחת רוססה והיא גוססת

כל מה שעכשיו אני רואה

זה עץ נע, מטוטלת.

 

ומשום שמבטך הכחול מלא עצב

אני מהלכת מתוך

שכחה

מרחק לא נגמע

אך כבר צלילים מחכים לבשר עצמם

מנשירים עצים

והרבה נפילות חוּמות מתרסקות

לכל רוחות

המקצבים.

 

ראה איך לאדמה ולעלים

אותו צבע יסוד

וכמו אחד של השני

עלי שלכת לפחות.

ועירומם של העצים

כשאתה עובר על יד

משום מבטך הכחול מלא העצב

עובר שם גשר

 

הרוח בסוף

העץ ינשיר עקבותייך

דמויות שלמות

עברו עונות

עליי שלכת

מילאו אדמות.

 

עלי מציאות נקלפת

איך נשכחה ילדותם

וצבע עיניהם

נעלם

מעל הגשרים.

 

אל תחבק אותי.